החוק מעניק לרשויות השלטוניות סמכויות ושיקול דעת, אך אין מדובר בשיקול דעת בלתי מוגבל. בחברה דמוקרטית, נדרש גוף שבסמכותו לבקר החלטות מסוג זה, ולוודא כי השלטון מבצע איזון נאות בין האינטרסים הציבוריים השונים. בישראל, פעולות הרשות המבצעת מבוקרות באופן כמעט בלעדי על-ידי מערכת המשפט, המהווה את הבלם האחרון בפני החלטות לא צודקות שהראשונה מקבלת. עילת הסבירות היא אמצעי המשמש את בית המשפט, בבואו לתחום את גבולות שיקול הדעת, ולמנוע שימוש שרירותי בכח השלטוני.
מנגד, ביטול הסבירות מסיר כמעט את כל המגבלות ומאפשר לשלטון לקבל החלטות שרומסות את הזכות לסביבה נקיה ובריאה. עילת הסבירות היא פריזמה דרכה נבחנת כמעט כל החלטה שלטונית שהביאה לפגיעה בסביבה או בזכות התושבים ליהנות ממנה. היא מאפשרת לבית המשפט לעמוד לצד האזרח הקטן מול המזהמים והמדינה. בהליכים שהגשנו, בית המשפט קבע פעם אחר פעם כי פעולות השלטון, הגם שכוננו באופן חוקי, הן אינן סבירות בשל פגיעתן בזכויות סביבה.
זהו לדוגמה, שיקול הדעת שהפעיל בית המשפט העליון בתיק אפולוניה, בו נטען כי לא סביר לבנות אלפי יחידות דיור על אדמות מזוהמות, כאשר לא יודעים מהו אופי ועומק הזיהום, דבר שמסכן את בריאות הציבור.
דוגמה נוספת הינה החלטות רבות של בית המשפט לא לאפשר לרשויות מקומיות להגביל כניסה של הציבור לפארקים או לחופים שבשטחן ולא להפקיע את החופים לטובת בנייה. זאת, מתוך הבנה כי מדובר במשאבים ציבוריים, השייכים בראש ובראשונה לציבור עצמו. כאן שימשה עילת הסבירות לקבוע כי ההחלטות הללו אינן סבירות.
עוד דוגמה היא קביעתו של בית המשפט כי יש להגן על זכות הציבור לגישה למידע, בכל הנוגע לרווחים ממשאבי הטבע השייכים לו. בית המשפט הכיר בכך שאין זה סביר שרשות המיסים לא שקלה באופן ראוי את האינטרס הציבורי, בהחלטתה שלא לחשוף את נתוני גביית התקבולים במחברות העושות שימוש במשאבי הטבע הציבוריים.
עילת הסבירות גם שימשה את בית המשפט בקביעתו שיש לבחון חלופות תכנוניות טרם אישור בנייה בשטחים בעלי רגישות סביבתית. משמעות ההחלטה הזאת היא שלא ניתן לפסול חלופות סביבתיות מבלי שנעשתה בדיקה אובייקטיבית בתסקיר סביבה.
זאת ועוד, בית המשפט עשה שימוש בעילת הסבירות כדי להגביל את הרחבת מתחם בז"ן, המהווה מפגע זיהום אוויר המאיים על בריאותם של תושבי חיפה והאזור. בית המשפט קבע כי זה לא סביר לאשר את הרחבת המתחם, ללא בחינה מעמיקה של השלכות המהלך על זיהום האוויר ובריאות הציבור.
גם בהחלטת בית המשפט כי יש להגביל את פעילות חברת מפעלי ים המלח באמצעות רשיון, כמו כל חברה אחרת, עילת הסבירות היא שסיפקה את ההגנה על ים המלח. החלטה זו הגבילה את ההיתר ההיסטורי הבלתי מתקבל על הדעת של החברה לדלדל, לנצל ולהרוס את ים המלח, ככל העולה על רוחה.
כמו כן, בית המשפט הכיר בחובת המדינה להכין תכנית לאומית למניעה ולצמצום של זיהום האוויר בישראל, בקבלו החלטה כי אין זה סביר שהמדינה לא תעדכן את התכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר, כפי שהיא נדרשת על פי חוק.
לבסוף, עילת הסבירות איפשרה לבית המשפט לקבוע כי ההחלטה לבנות מיזם תיירותי בצפון בקעת תמנע, באזור הידוע כעמק ססגון, ללא מתן משקל לשיקולי סביבה, היא אינה סבירה. בכך הביאה פסיקתו של בית המשפט לסיומו מאבק סביבתי בן שנים רבות.
לסיכום, משמעות ביטול עילת הסבירות היא מתן מנדט בלתי מוגבל, בלתי מרוסן ובלתי מפוקח לכל גחמה של הרוב הנבחר בכנסת, גם אם מדובר בפגיעה אנושה בזכויות אדם סביבתיות. רבים מההישגים המשפטיים התקדימיים שהשגנו, אשר מסייעים לנו עד היום לבקר את החלטות השלטון ולהיאבק בהן בבתי המשפט, מתבססים על לא אחרת מעילת הסבירות. עילה זו חיונית להגנה על משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות ועל הבריאות של כולנו.
