שטחים רבים בארץ הסובלים מזיהום קרקע חמור הוזנחו במשך שנים רבות על ידי המדינה, שהיא גם במקרים רבים האחראית לזיהום. בעוד מצוקת הקרקעות לדיור הופכת בשנים האחרונות למצוקה בוערת, קודמו תכניות רבות למגורים, בדומה למתחם תל השומר, אולם ללא כל התייחסות לסכנות שהזיהום מציב לדיירים העתידים ולעובדים במקום. תקדים משפטי שהשגנו במקרה של מאבק ארוך כנגד שכונה שקודמה באזור אפולוניה, על קרקעות מזוהמות ומבלישנערכו הבדיקות הסביבתיות הדרושות על מנת להבטיח את השמירה על הבטיחות והבריאות, הצליח להביא לשינוי של ממש באחריות המוטלת על המדינה במקרים דומים.
תוכניות תל השומר (תמל 1001 ו-1002) היו מהתוכניות הראשונות שאושרו בותמ"ל (הועדה לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור) והן מאפשרות הקמה של כ-12,000 יח"ד בשטח בו קיימים כיום בסיסי תל השומר וסביבם – אחד השטחים המזוהמים ביותר בארץ. עם אישור התכניות עתרנו נגד אישורן, בטענה שאישור התכניות נעשה בלא שהושלם איסוף מלוא המידע בנוגע לזיהום בשטח, מה שיקשה על טיפול נאות בזיהום ועל תכנון מיטבי של המתחם ומציב סכנה גדולה לבריאות הציבור.
לאחר התקדים שהשגנו באפולוניה, פסק בית המשפט העליון כי גם במקרה של השטח המזוהם בתל השומר צריך לאסוף את מלוא נתוני הזיהום לפני שמאשרים בו בניה. וכך לאחר הערעור שהגשנו, בית המשפט החזיר את ההליך לבית המשפט המחוזי בת"א.
לאחר החזרת ההליך למחוזי, והיות שמדובר בתכניות ישנות שמכוחן כבר אושרה בניה בחלק מהשטח, נכנסו הצדדים למו"מ לפשרה שהתמקד בצורך לאמץ הסדרים ונהלים חדשים מעבר למה שכבר היה מקובל, כך שתובטח הגנה מפני הזיהום בשטח וטיפול נאות בו, ולצד זאת איסוף מידע רציף בנוגע לזיהום ויידוע מלא ככל הניתן של הציבור בנוגע לכך.
המנכ"ל שלנו, עו"ד עמית ברכה סיכם את ההישג: "אנחנו הארגון היחיד בישראל שנלחם כבר שנים בקידום חסר האחריות של בנייה על אדמות מזוהמות תוך התעלמות מבריאות הציבור, כמו הבניה שבית המשפט העליון עצר באפלוניה בשל זיהום הקרקע במקום. הסכם זה אמור להוות אבן דרך בהתנהלות המדינה בטיפול בזיהום ובשקיפות מול הציבור".
הליווי המקצועי לצורך קידום ההסדר ניתן על ידי רוני בריל, מומחית לסיכוני סביבה.
החידושים העיקריים בהסכם הפשרה:
- ידרש אישור המשרד להגנת הסביבה בדבר העדר סיכון כתוצאה מזיהום קרקע/גז קרקע לא רק בשטח בו ניתן היתר בניה, אלא גם בשטח הסמוך לו.
- לצד הצוות המלווה את ביצוע התוכנית, לרבות בהיבטים הנוגעים לטיפול בזיהום, ואשר מנה בעבר רק נציגים של הממסד, יהיה נציג ציבור מקצועי מטעמנו שיקבל במקביל ליתר החברים בצוות המלווה את כל החומר שיועבר להם לפני הישיבות שיקיימו, ויעביר להם את התייחסותו המקצועית טרם קבלת ההחלטות על ידם.
- ריכוז כלל המידע המעודכן בנוגע לזיהום בתחום התוכניות במיקום ייעודי אחד באינטרנט. באתר יכללו גם דברי הסבר לציבור, בנוסח שמופיע בנספח להסכם, כדי להבהיר באופן פשוט ונהיר לכל את משמעות ההסכם ועיקריו. לאתר יועברו ממצאי כל סקרי הזיהום, תוכניות הטיפול ושיקום הקרקע והמים, דיווחים אודות תחילתו וסיומו של הטיפול בזיהום בחלקי התכניות השונים, תוצאות הניטורים, תוצאות קידוחי התרעה ורשימת החומרים המנוטרים בהם, וכן פרוטוקולים של הצוות המלווה – כל אלו, המצויים ברשות המשרד להגנת הסביבה, יפורסמו כולם ע"י המדינה ככל הניתן מיד עם קבלתם ו/או השלמתם, ובכל מקרה אלו שבוצעו בעבר יפורסמו לא יאוחר מ- 60 ימים ממועד התחלת ההסכם, ואלו שיבוצעו בעתיד יפורסמו לא יאוחר מ- 45 ימים מקבלתם או השלמתם, באתר המידע התכנוני של מינהל התכנון (mavat.iplan.gov.il) תחת הסעיף "מסמכי מידע מינהלי" או "החלטות מוסדות תכנון"– וזאת כחלק מהמידע המתייחס לכל אחת משתי התכניות, תמל 1001 ותמל 1002 (להלן: "אתר האינטרנט" או – "האתר").
- קביעה כי ברירת המחדל תהיה התקנת מיגון נגד גזי קרקע במבנים החדשים שיוקמו בתחום התכניות, וכן מערכות איוורור בקומות התחתונות, שניתן להפעילן ולהגבירן כאשר יש חשש לזיהום מגזי קרקע. פטור מהתקנת מיגון זה יהיה רק במקרה שיש אישור כי לא רק שאין במקום חשש לזיהום מגזי קרקע בהווה, אלא שגם אין חשש כזה בעתיד.
- ביצוע קידוחי ניטור תקופתיים של מי תהום בתחום התוכנית. הקידוחים יתבצעו במימון המדינה, ויבדקו בהם החומרים במים שעלולים לגרום לזיהום בגזי קרקע. תוצאות הניטור יתפרסמו באתר באופן תקופתי, ואם תהיה חריגה בריכוזים שעלולים להוות סיכון, תתפרסם על כך הודעה מיוחדת.
- כדי להבטיח את פרסום פרטי ההסכם, רמ"י תיידע את מי שיועברו להם זכויות בתחום התוכניות בנוגע אליו, וכן יובהר שיש להביא מידע זה גם לידיעת מי שיועברו לו זכויות בשטח בעתיד.
