חוק התשתיות הלאומיות יפגע באינטרס הציבורי והסביבתי

בימים אלו ממש מתקיימים דיונים בוועדת הכנסת לענייני פנים וסביבה בנוגע להצעת חוק תשתיות לאומיות, במסגרת חקיקת חוק ההסדרים 2023-2024. שלחנו הערות ואנחנו משתתפים בדיוני הוועדה ודואגים לייצג את האינטרס הציבורי, הבריאותי והסביבתי – שייפגע באופן אנוש אם הצעת החוק תעבור במתכונתה הנוכחית. 

קידום חוק תשתיות לאומיות בעת הזו, בה אין חולק על שינוי האקלים ועל צעדי ההפחתה וההיערכות שהמדינה נדרשת לנקוט בהם, היא הזדמנות אמיתית של ממש; הזדמנות ליישם הלכה למעשה צעדים שיובילו את הציבור הרחב להתמודד בצורה טובה יותר עם השפעות משבר האקלים, למשל על ידי התמודדות עם השפעות החום הקיצוני שישרור ברחבי המדינה באמצעות פיתוח תשתיות בר קיימא שמגן ועושה שימוש בעצים הקיימים, במקום להקל על כריתתם. זוהי הזדמנות אמיתית למדינה להפחית את פליטת גזי החממה של המדינה, זאת בין היתר על ידי הגדרת מתקני אנרגיה מתחדשת כתשתית לאומית חיונית ותשתית לאומית חיונית מועדפת, במקום מתקני אנרגיה הידועים כמזהמים. הדבר אף יסייע למדינה לעמוד בהתחייבותה להפחתת פליטות. 

אלא שבמקום זאת, הצעת החוק הזו כוללת סדרת צעדים מרחיקי לכת שלוקחים את מדינת ישראל שנים רבות אחורה, תוך רמיסה גסה של האינטרס הציבורי והסביבתי. 

באופן ספציפי, אנחנו מתנגדים לסעיפים בהצעת החוק אשר יקצרו הליכי תכנון תשתיות לאומיות על חשבון הדרת הציבור והגורמים המקצועיים – פקיד היערות, הולחוף (הוועדה לשמירת הסביבה החופית) ויועצי הסביבה מטעם המשרד להגנת הסביבה; כן אנחנו מתנגדים לסעיף אשר ירוקן מתוכן את חוק אוויר נקי באמצעות ביטול של המגבלות על תחנות כוח – שהן מקורות הפליטה הגדולים ביותר והמזהמים ביותר בישראל – ושלילת סמכויות המשרד להגנת הסביבה לאכוף את החריגה מהיתרי הפליטה שלהן.

כיצד הציבור ייפגע כתוצאה מהצעת החוק?

מוצע להפחית את היכולת של הציבור לדעת מה כלול בתכניות או אם משנים אותן, מה שגורם לחוסר זמינות של מידע בנוגע לפיתוח תשתיות לאומיות (תשתית כמו תחנת כח, צינור דלק, מתקן התפלה או אתר אחסון לגז ועוד הרבה תשתיות בעלות פוטנציאל זיהום והשפעה על בריאות הציבור). לשם דוגמא, מקודמים מספר סעיפים אשר יפטרו את היזמים מההליכים הנדרשים בשגרה, כגון עריכת תכנית ופרסומה להתנגדויות הציבור כאשר מעתיקים תשתית קיימת למקום אחר, או כאשר ישנה כוונה להגדיל את שטח התכנית בעד 30%; כמו כן, יינתן פטור מהגשת תשריט לוועדה הדנה בתכנית, עניין בסיסי שמאפשר לדעת מהו המיקום, הגודל והשימושים הסמוכים לתשתית, כאשר התשריט מסייע לחברי הוועדה לקבל החלטה שתתחשב במגוון האינטרסים ולמנוע פגיעה מיותרת בסביבה.

עוד מוצע להפחית את אפשרויות המעורבות של הציבור בהליכי התכנון, בין היתר, על ידי ביטול אפשרות להגיש ערר בזכות. לבסוף, סעיף נוסף נקרא "אישור שבשתיקה" ולפיו תכנית לתשתית לאומית אשר לא מקבלת התייחסות מגורם מקצועי בתוך 14 יום בלבד – תאושר באופן אוטומטי – וזאת במקום לבחון הוספה של תקנים ותקציבים לגופים החסרים בכך; זאת, חרף הפגיעה הקשה שעלולה להתרחש ללא בחינה של גורמים מקצועיים, שאמונים על בחינת ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות של תכניות אלה.

ההצעה גם כוללת סדרה של הקלות לחריגה מספי הרעש המותרים בחוק בעת קידום תשתית לאומית, במידה אשר מסכנת את בריאות הציבור. הצעדים הללו מונעים דיון מקצועי ומעמיק בעת קידום תשתיות לאומיות – וזאת דווקא בעוד שלתשתיות האלה יש פוטנציאל פגיעה עצום בסביבה ובציבור, לרוב הרבה יותר מאשר לעוד סתם תכנית אחרת.

לבסוף, הצעת החוק כוללת סדרה של צעדים שיגבילו באופן משמעותי את סמכותם של הגורמים המקצועים, שתפקידם הוא בראש ובראשונה להגן על הסביבה ועל בריאות הציבור, כפי שנפרט להלן.

מה תהיה הפגיעה בסמכויות המשרד להגנת הסביבה?

היועצים הסביבתיים, הכפופים למשרד להגנת הסביבה, הם אלה שאחראים על הכנת תסקירי סביבה לתכניות לתשתיות לאומיות כיום. הליך זה הוא מסמך מקיף בחינה מקיפה שנועדה לבחון את ההשפעות הצפויות על הסביבה והתושבים באזור מסוים כתוצאה מיישום של תוכניות פיתוח או בנייה באזור. הצעת החוק קידמה את הפרטת סמכותם זו ליועצים פרטיים, כאשר אלה, ככלל, הם בעלי פחות ניסיון וידע מקצועי והסמכויות הנתונות להם פחותות מאלה של יועצי המשרד. יתר על כן, שימוש ביועצים פרטיים – המועסקים ישירות על ידי היזם – מעלה חשש לניגוד עניינים ולחוות דעת אשר תעדיף את האינטרסים של היזם על פני אלה הציבוריים והסביבתיים. 

לשמחתנו, לאחר דיונים ארוכים על הצעת החוק, ולאחר שאנחנו, ארגוני סביבה נוספים והמשרד להגנת הסביבה התנגדנו נחרצות לקידום הסעיף הזה, הוא הושמט מהנוסח העדכני של הצעת החוק.

כיצד ההצעה תפגע ביכולת של המשרד להגנת הסביבה לאכוף חריגה מערכי זיהום האוויר הקבועים בחוק?

ההצעה גם כוללת סעיף שיאפשר לחברת נגה, החברה המנהלת את מערכת החשמל בישראל, לאפשר לתחנות כח להמשיך ולפעול מעבר למגבלות היתר הפליטה (שניתן על ידי המשרד להגנת הסביבה ומאפשר פיקוח ששומר על בריאות הציבור). התחנות הישנות הללו תוכלנה להמשיך לזהם את האוויר מעבר להיתר ולאורך זמן רב יותר. זאת, בתואנה של סיכון לאספקת החשמל הארצית. סעיף זה מאיין את חוק אוויר נקי מתוכנו באמצעות ביטול גורף ופראי של המגבלות על תחנות כוח, שהן מקורות הפליטה הגדולים ביותר והמזהמים ביותר בישראל ושולל מהמשרד להגנת הסביבה את הסמכויות לבצע את תפקידו בהפחתת פליטות של זיהום אוויר וגזי חממה ובהגנה על איכות הסביבה ועל בריאות הציבור. זהו תיקון קריטי והרסני לכולנו.

מה תהיה הפגיעה בסמכויות הולחוף?

המטרה הראשונה המנויה בחוק שמירת הסביבה החופית מ-2004 היא "להגן על הסביבה החופית ואוצרות הטבע והמורשת שבה, לשקמם ולשמרם כמשאב בעל ערכים ייחודיים וכן למנוע ולצמצם  במידת האפשר פגיעה בהם". כלומר, החוק חוקק מתוך הבנה שרצועת החוף הישראלית היא רצועה חופית מצומצמת, שאין לה תחליף, ולכן היא ראויה לשמירה רבה יותר ממרחבים אחרים. בנוסף, חוק זה ייסד גם את הוועדה לשמירת הסביבה החופית, שהינה ועדה ייחודית בעלת מומחיות ספציפית לרצועה החופית ואנחנו חברים בה.

הצעת חוק תשתיות לאומיות מבקשת לעקוף את ההליך ולבטל את הצורך באישור הולחוף לתכנית לתשתית לאומית בחופים ובים. נישול הולחוף מסמכויותיה במקרים כאלה ירמוס באופן מוחלט את השיקולים הציבוריים והסביבתיים ויפגע בציבור ובסביבה קשות. אם יתקבל השינוי, הדיון בתכניות כאלו לא ייערך על סמך בחינה מקצועית והוליסטית, שמבקשת לקיים את מטרת החוק להגנה על הסביבה החופית, אלא מתוך עמדה פרו-תשתיתית, שתבקש לאשר את התכנית התשתיתית גם במחיר פגיעה סביבתית שאינה נחוצה. 

לות"ל שדנה בתשתיות ראייה צרה בניגוד לראייה הכוללת של המרחב החופי בולחוף, אין לה מומחים לסביבה החופית ומנסיוננו עד היום היא לא שוקלת את הפגיעה בסביבה החופית ובציבור כשיקול מרכזי כאשר היא דנה בתכניות. 

בנוסף, הולחוף אישרה את את כלל התכניות לתשתיות עד היום, ורק הוסיפה שינויים לטובת הציבור (כמו הוספת מעברים ציבוריים לחוף או חובת שיקום של השטח), מה שמוכיח שהדיון בולחוף נחוץ לשמירה על החופים עבור כולנו.

מה תהיה הפגיעה בסמכויות פקיד היערות?

משימתו העיקרית של פקיד היערות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר היא להגן ולשמור על עצי ארצנו – עצים הגדלים בבר ובתרבות, בערים, בהתיישבות הכפרית בצדי הדרכים ובשטחים הפתוחים. למעשה, כל כריתה של עץ בוגר כרוכה בקבלת היתר כריתה מפקיד היערות, מתוך ההכרה שעצים בוגרים הם בעלי תועלות רבות לאדם ובעלי תפקידים חשובים במערכת האקולוגית והאקלימית. עם זאת, הצעת חוק תשתיות לאומיות מבקשת להטיל על פקיד היערות חובה לשקול שיקולים תשתיתיים, ואף מאפשרת לו לקבל החלטה אך ורק על סמך שיקולים אלו. אנו טוענים שההצעה אינה מאזנת בין האינטרסים השונים, אלא מעדיפה את האינטרס התשתיתי על פני הערך המוגן שעומד בבסיס פקודת היערות. מדובר בהחלשה של סמכות פקיד היערות ביחס לפרויקטים של תשתית, וזאת בארץ צפופה, שסובלת כבר כיום מהתחממות מצד אחד, ומחוסר צל ושטחים ירוקים מצד שני.

לסיכום, היות שהצעת חוק תשתיות לאומיות כוללת שינויים ארוכי טווח ומרחיקי לכת, שוודאי שלא ניתן לומר כי הם נחוצים לצורך מימוש תקציב שנתי (או דו שנתי) ספציפי כלשהו, הרי שעצם הכללת הסדרים מוצעים אלה בהצעת חוק עמוסה, המאושרת בפרק זמן כה קצר, היא בלתי סבירה. נדגיש, ההצבעה על חוק ההסדרים היא על כל החוק, המקודם יחד עם חוק התקציב: אין הצבעות לגבי סעיפים בודדים ולכן לא ניתן להתנגד להצעות ספציפיות ולקבל אחרות – על אחת כמה וכמה אם מוטלת משמעת קואליציונית.

אנו נמשיך לייצג את האינטרס הציבורי, הבריאותי והסביבתי בוועדות הכנסת העוסקות בהצעת החוק הזאת.