היום השתתפנו בדיון בוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל בכנסת. הדיון עסק בים המלח והשפעת חברת כי"ל (ICL) על המשק הישראלי ועל אזור ים המלח בפרט. לעמדתנו, כפי שהוגשה לוועדה, בדיקה כזו חייבת לכלול התייחסות מלאה להשלכות הסביבתיות והנזקים הקשים שגורמת החברה לפנינת הטבע הייחודית הזו.
כידוע, אזור ים המלח מצוי במצב של התדרדרות אקולוגית מתמשכת המתבטאת בירידת מפלס הים, בשינוי פני הנוף וכן בפגיעה בתיירות, נזקים ישירים לתשתיות ובנזקי בולענים. חלק בלתי מבוטל ממצבו העגום של ים המלח ומירידת מפלס הים, נובע מהפעילות התעשייתית של מפעלי ים המלח, וזאת על פי חוות דעת והערכות של מומחים שונים. לעמדתנו, כל הערכה כלכלית של השפעת פעילות חברת כי"ל על המשק הישראלי, לרבות התועלות הכלכליות מהפקת המינרלים, חייבת לשקלל גם את העלויות החיצוניות הללו של פעולות הכרייה. מעבר לכך – יש לוודא שהנתונים המתקבלים מהחברה לגבי שימוש במשאב הציבורי של ים המלח נתונים לבקרה חיצונית.
הבאנו גם לידיעת הוועדה את המאבק המתמשך שלנו כנגד החברה, במטרה לחייב אותה בתשלום על השימוש שהיא עושה במי ים המלח – כל שכן כאשר שימוש זה פוגע במשאב ציבורי יחיד מסוגו. בית המשפט תמך בטענותינו, וחייב את המדינה לנמק מדוע ניתן לחברה פטור על תשלום דמי מים, שכן זיכיון החברה לפעילות בים המלח אינו פוטר אותה מתשלום על חומר הגלם, דהיינו מי ים המלח.
לא ייתכן שבשנת 2023 חברה פרטית תקבל מנדט בלתי מוגבל לנצל את משאבי הטבע השייכים לציבור. נמשיך להיאבק למען שיקומו של ים המלח בכלל הזירות בהן אנו פועלים, לרבות קידום הצעדים הנדרשים לקראת תום הזיכיון של החברה לפעילות בים המלח ב-2030.
