שדה דב היה בעבר שדה תעופה בתל אביב, ששטחו פונה, והתכניות החדשות בשטח כוללות בינוי עירוני צפוף. בסך הכל, מדובר בתכניות טובות מבחינה תכנונית וסביבתית – יש בהן עירוב של שימושים, בנייה צפופה של 16,000 יחידות דיור, מסחר, תעסוקה, פארק חופי ועוד. שטח התכניות מגיע עד סמוך לקו המים, כאשר במערב התכניות יפותי פארק חופי והחזית הבנויה בסמוך אליו תכלול בנייה למלונאות, למגורים ולצרכים ציבוריים.
אלא שבמסגרת התכניות מקודמים מרכזי אנרגיה מבוססי גז טבעי. מדובר במפגע סביבתי ובריאותי בלב שכונה עירונית צפופה! בעקבות הפעלת מרכזי האנרגיה ייווצר זיהום אוויר מסוכן, שמורכב, בין היתר מפליטה של תחמוצות חנקן, חלקיקים, בנזן, ועוד. חשיפה למזהמים אלו מסוכנת לבריאות האדם וצפויה להוביל לתחלואה קשה ואף למוות. בנוסף, זיהום האוויר אינו הסיכון היחידי שנובע מאישור מתקני האנרגיה בתכניות המפורטות, אלא קיים גם סיכון לדליפת חומרים מסוכנים, לקרינה, לדליפות גז ועוד. לכך יש להוסיף את העובדה שמרכזי האנרגיה יפלטו גזי חממה, בשעה שהמדינה נדרשת לאף התחייבה להפחית את פליטת גזי החממה ולצעוד לעבר שימוש באנרגיה מקיימת.
למעשה, הקמה של מתקנים מעין אלה מנוגדת באופן מוחלט לעמדת המשרד להגנת הסביבה, אשר מטעמים של הגנת הסביבה ובריאות הציבור מתנגד נחרצות להקמת מתקני אנרגיה מבוססי גז טבעי בסמיכות לריכוזי אוכלוסיה. על פי עמדת המשרד, "מאחר ומתקנים אלו פולטים מזהמי אוויר בסמיכות רבה מאוד לריכוזי אוכלוסייה בהם גרים, עובדים או מבלים באותו אזור אורבני קיים או מתוכנן, עולה דרמטית רמת הסיכון הבריאותי הציבורי ממתקנים אלו", ולפיכך עמדת המשרד היא שיש "להימנע מיוזמות להקמת מרכזי אנרגיה בלב שכונות מגורים ובשטחים עירוניים צפופים".
אם לא די בכך, התכניות המקודמות אינן עומדות בתנאים המחייבים של התכנית הכוללת של האזור – זאת מאחר שלא נערכה בדיקה סביבתית מקדימה ומאחר שהמשרד להגנת הסביבה מתנגד נחרצות.
ועוד, בניגוד להוראות החוק ולפסיקה הקיימת, ההוראות הכלולות בתכניות מאפשרות להקים את המתקנים המסוכנים האלו ממש בקדמת הבינוי, בסמוך לטיילת ולחוף – אך אין פירוט מחייב של המיקום המדויק של הקמתם, מימדיהם, היקף הזיהום הצפוי מהם והאמצעים למניעתו. התכניות דוחות את ההסדרה והתכנון של פרטים קריטיים ומהותיים אלה לשלב מאוחר – שלב היתר הבנייה, אלא שלציבור אין זכות התנגדות לשלב ההיתרים. ברור שמידע חשוב שכזה – בעל פוטנציאל השפעה מהותי על בריאות ובטיחות הציבור – צריך להיות גלוי בפני הציבור כבר עכשיו, בשלב תכנוני שניתן עדיין להשפיע ולהתנגד אליו, ולא בשלב מאוחר יותר, שבו לציבור אין אפשרות לעשות דבר.
כל זאת, כאמור, מנוגד להוראות התכנית המתארית המאושרת. מעבר לאי הסדירות המנהלית – מדובר בנושא בעל השפעה קריטית על בריאות ובטיחות הציבור, כך שאישור התכניות בלתי מתקבל על הדעת אף יותר.
החשיבות שניתנת לתכנון מפורט דיו, כבר בשלב אישור התכנית המפורטת, ניכרת גם בפסיקה. כך לדוגמה, הדבר ניכר בדיון בעתירה שהגשנו כנגד החלטת מוסדות התכנון לאשר את הרחבת מתחם בז"ן במפרץ חיפה (עע"מ 2605/18 עיריית חיפה נ' המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, נבו 28.07.2019). במקרה זה טענו שהתכנית להרחבת המתחם אינה עומדת בתנאי הפירוט הנדרשים מתכנית מפורטת, בניגוד לעקרונות יסוד בדיני התכנון והבנייה, ואינה מעמידה בפני מוסדות התכנון תשתית עובדתית מלאה. על כן, דרשנו מבית המשפט להורות על תכנון מפורט של המתחם, אשר יכלול התייחסות לכלל מקורות הפליטה של מזהמים ולהשפעתם על בריאות הציבור והסביבה. בית המשפט העליון קיבל את הערעור שהגשנו בחלקו, ובפרט את דרישתנו להעמיד תשתית עובדתית מלאה טרם אישור התכנית.
עם זאת, להפתעתנו, הולחוף (הוועדה לשמירת הסביבה החופית), חטאה לתפקידה ואישרה את התכניות המפורטות של מתחם שדה דב בתל אביב – בניגוד לחוק התכנון והבנייה המסדיר את תפקידה אשר קובע כי "לא תופקד ולא תאושר תכנית החלה בתחום הסביבה החופית או חלק ממנה, אלא לאחר קבלת אישור הוועדה, או אם היא תכנית מפורטת המקיימת את כל ההוראות של תכנית מתאר מקומית שאושרה בידי הוועדה". מדובר בגוף מנהלי והיא אינה יכולה "לגלגל את האחריות" ממנה והלאה בשעה שהיא נתקלת בטעויות ואי-סדרים ברמה החוקית. הגשנו ערר כנגד החלטת הולחוף לאשר את התכניות המסוכנות הללו.
