בשנים האחרונות הגשנו התנגדויות ועררים לתכנית להכפלת מסילת הרכבת במישור החוף, על בסיס פגיעה קשה בסביבה החופית, פגיעה בגישה לחופים ולמוקדי תחבורה ציבורית בעיר חיפה ופגיעה נופית בשל עמודי החשמול והמיגון האקוסטי, אשר יכולה להימנע אם היו נשקלות חלופות פוגעניות פחות.
אנו טוענים כבר שנים כי עקב היעדר מידע מספיק, לרבות אי שקילת חלופות לתוואי המסילה, למיקום תחנת חוף הכרמל בחיפה והיבטים נוספים, מוסדות התכנון קיבלו החלטות לא מבוססת ולא פעלו למנוע פגיעה בלתי הפיכה בסביבה החופית. זאת, בעוד קיימת הזדמנות אמיתית לתיקון המצב הקיים, בו המרכז התחבורתי בדרום חיפה מצוי בתחום חוף הים ומסילות הרכבת עוברות בו לאורך קילומטרים. קיימת גם הזדמנות לשנות את מיקום התחנה, את התוואי על החופים וכן למתן את המפגע הנופי הנגרם על ידי הקמת קירות אקוסטיים בצמוד ליישובים בסביבה החופית.
תכנית תת"ל 65 כוללת את הכפלת מסילת הרכבת בין שפיים לתחנת מרכזית המפרץ בחיפה. מטרתה להוסיף זוג מסילות מהירות לרכבת במהירות 250 קמ"ש, כך שתנועת הרכבות תגדל ל-14 בשעה לפי התכנית האסטרטגית של הרכבת ל-2040. התכנית כוללת תחנות חדשות, שדרוג תחנות קיימות, מבני דרך כמו גשרים ומנהרות, חשמול הרכבת ועוד. התכנית מקודמת בסמכות הות"ל (ועדה לתשתיות לאומיות), ובשלבים מוקדמים יותר פוצלה לשתי תכניות, כאשר תכנית תת"ל 65 א' היא התכנית אשר מקודמת בימים אלה במקטע הדרומי ועד לתחנת חוף הכרמל, ולעמדתנו היא תקבע בהמשך "עובדות בשטח" עבור תכנית תת"ל 65 ב', כך שהחלופות המיטביות עבור הסביבה החופית והתושבים לא יהיו בהכרח עוד רלוונטיות.
ליבת ההתנגדות שלנו היא, כאמור, היעדר מידע הולם באשר לחלופות לתכנית. כך לדוגמה, התייחסנו לחלופה של שינוי מיקום תחנת חוף הכרמל. התחנה כיום "תקועה" – היא ממוקמת בתחום חוף הים והיא אינה קרובה לשום מוקד פעילות אורבני. התחנה מנותקת מהעיר על ידי כביש החוף, ומחייבת הארכה הנסיעה של כל משתמשיה עקב חציית כבישים ומיקומה בקצה העיר. כלומר, כבר כיום ישנה פגיעה במשתמשי התחבורה הציבורית עקב מיקומה הנוכחי של התחנה. זו עלולה להחריף ולמנוע מעבר ציבור גדול לשימוש בתחבורה ציבורית; תכנית תת"ל 65 עלולה לקבע את מיעוט המשתמשים בתחבורה הציבורית באזור ואף להחמיר אותו!
מובן גם כי מיקומה של התחנה על חוף הים כיום מונע שימושים ציבוריים רצויים בסביבה החופית ומקשה על הנגישות לחופים. למיקום חליפי של התחנה יתרונות משמעותיים, הן למשתמשי התחבורה הציבורית, הן לתושבי חיפה והן יתרון כלכלי מובהק. מבחינת נגישות לתחנה, ניתן להנגיש את התחנה באופן מיטבי למשתמשים וכן למוקדי תעסוקה ופנאי רבים הקיימים בסביב, בין היתר למרכז תעסוקה ענר (מתמ), מרכז קניות וקונגרסים, שכונת מגורים גדולה ואצטדיון עופר. בנוסף, השטח שמתפנה בדרום חיפה על ידי הזזת התוואי ופינוי תחנת הרכבת יכול לעמוד לרשות העיר ותושביה, אם כחלק מהסביבה החופית או לשימושים ציבוריים מגוונים. ברור כי העברת התחנה פותחת אפשרויות לפיתוח החוף הדרומי של חיפה ולחיזוק הקשר של העיר לים.
בחיפה עצמה, שתי המסילות הפרבריות הקיימות כיום יוצרות ניתוק היסטורי כאוב של העיר מהים והמסילות החדשות אף יחמירו אותו. הכפלת המסילות תנתק את הקשר בין שכונת מגורים גדולה, המתוכננת מצפון לתחנה, לחוף ולים. בנוסף למיקום התחנה עצמה, הרי שהפגיעה בעיר ובסביבה החופית אינה נקודתית כלל. הרכבות בתחנה חייבות באפשרות של שינוי כיוון ("לעשות רוורס") ולכן מתוכננות גם 6 מסילות דיור מדרום לתחנה – שוב, בתחום הסביבה החופית, בקדמת שטח המיועד לפיתוח של שכונה חדשה בטירת הכרמל.
היבט נוסף שלא נשקלו לו חלופות הוא המיגון האקוסטי. המפגע הנופי של קירות, שלרוב הינם אטומים, לאורך מאות מטרים, כאשר הנמוך מביניהם מגיע לגובה 5.5 מטרים ויש גבוהים יותר, הוא עצום. זהו מפגע ממנו יסבלו כולם – נוסעי הרכבת, יישובי החוף ועוברים במרחב זה. ואולם – למוסדות התכנון הוצגו אמנם מיקומי הקירות האקוסטיים והערכה של גובהם – אולם לא נשקלו כלל חלופות שיכולות להפחית את הצורך בקירות אקוסטים, כמו מיגון על גלגלי הרכבת עצמם או כל חלופה אחרת.
אנו טוענים כי לא ניתן להתייחס לקו רכבת כאל תשתית כמו תחנת כח או מתקן התפלה אלא כאל תכנית המשרתת את הציבור ולכן יש לתכנן אותה באופן שמיטיב ככל האפשר עם ציבור המשתמשים. הכפלת המסילות אמורה לשרת ציבור גדול של תושבי חיפה ומאות אלפי משתמשים פוטנציאלים בצפון הארץ. יש להשתמש בתכנית זו לתקן עוול הסטורי של ניתוק חיפה מהים ולהקל על כלל משתמשי התחבורה הציבורית, שנאלצים כיום להאריך את נסיעתם כמעט עד לים על מנת להשתמש ברכבת; אחרת, גם השקעות של מיליארדים לא יעזרו להעביר נסועה מהרכב הפרטי לתחבורה הציבורית!
לעמדתנו, תכנית זו אינה ראויה לקידום כתכנית בפני עצמה אלא חייבת בבחינה מחודשת על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות יחד עם תת"ל 65 ב', בהתחשב בשיקולים של מניעת הפגיעה בסביבה החופית, במשתמשי התחבורה הציבורית ובצורך בפיתוח חיפה. לפיכך, יש להורות על קידום התכנית רק בתנאים שיבטיחו את שמירת שלטון החוק ושמירת אינטרס הציבור בחוף גם יחד.
אנו נמשיך לפעול לקידום האינטרס הציבורי הרחב ולמניעת הפגיעה הבלתי הפיכה בסביבה החופית – למען כולנו ולמען הדורות הבאים.
