המציאות הדמוקרטית כפי שאנו מכירים אותה כיום, המספקת הגנה על זכויות אדם סביבתיות, תשתנה ללא היכר עם אישור רפורמת המשפט המוצעת על ידי הממשלה ה-37.
הכלים המשפטיים בהם הרפורמה מבקשת לפגוע מאפשרים לציבור במדינת ישראל לנשום אוויר נקי מזיהום; ליהנות מזכות הגישה לחופי רחצה, לטבע ולפארקים; מאפשרים פיקוח על מפעלים מזהמים; שקיפות מידע סביבתי; מבטיחים מים ראויים לשתיה; הגנה על משאבי הטבע, שמירתם לדורות הבאים והגנה על שכבות מוחלשות תוך שאיפה לצדק סביבתי-אקלימי.
הצעדים המוצעים כיום, יפגעו אנושות ביכולת שלנו להגן על הזכויות שלכם ועל הסביבה. החקיקה שמקדמת הממשלה, תשלול מהציבור את הזכות להעלות בבית המשפט טענות והשגות כנגד פעולות השלטון; תמנע מבתי המשפט לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית ותצמצם עד ללא היכר את יכולתם של ארגוני החברה האזרחית להגן על זכויות אדם.
בראש ובראשונה, ביטול עילת הסבירות היא בעצם ביטול השכל הישר! הביטול ייתן חותמת רשמית לרשויות לקבל החלטות שרירותיות ופוגעניות, ואנחנו והטבע שלנו יהיו בין הנפגעים העיקריים.
בזכות עילת הסבירות נקבע שחופי הרחצה יהיו פתוחים לציבור הרחב ללא תשלום. היום זה אולי נשמע מובן מאליו אבל זה לא היה כך תמיד. כמו העובדה שאי אפשר היום פשוט לבנות בתים על קרקעות מזוהמות ולסכן את הבריאות שלנו.
גם חוק אויר נקי שלנו, לא היה מגיע לעולם אם בית המשפט העליון לא היה קובע כי יש לנו זכות לאוויר נקי ושצריך לצמצם את זיהום האוויר בישראל. אגב החוק הזה חסך למדינה למעלה מ100 מיליארד שקלים וחסך חיים של אלפי אנשים.
עילת הסבירות קובעת שיש חובת שקיפות ושיתוף הציבור בהליכי תכנון ושיש גבול לשימוש שמפעלי ים המלח עושים במשאב הטבע הנדיר שלנו.
בנוסף, צמצום זכות העמידה בחקיקה צפוי לצמצם את מרחב הפעולה המשפטי של החברה האזרחית בתחום הסביבתי: במקום לזכות בהכרעה עניינית בבתי המשפט, על סמך ראיות וטענות לגופו של עניין, הדיונים בעתירות כלל לא יתקיימו היות וההליכים יידחו על הסף, בשל העדר זכות עמידה. לכן, מבחינה סביבתית מדובר במהלך פוגעני והרסני, אשר יעניק יתרון מובהק ובלתי הוגן לגופים בעלי אינטרס צר, על פני מי שמעוניין להגן על האינטרס הציבורי הרחב.
אדם טבע ודין עומד בפני בית המשפט כנציג הציבור, כנציג השכבות המוחלשות וכנציג של אלו שאין להם את האמצעים, המודעות והיכולת לעמוד על זכותם לסביבה ראויה מול ענקי המזהמים ומול רגולציה שרירותית.