ההישגים
שלנו

בזכות עתירה שהגשנו, שופטי בג"ץ פסקו כי למדינה מוקצבים 90 יום להגיש לוח זמנים מדויק לביצוע כל הפעולות שימגרו את זיהום כימיקלי הנצח PFAS במי השתיה שלנו

ועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובניה קיבלה את הערר שהגשנו והורתה על שינוי משמעותי בתכנון רצועת החוף בתכנית הגדולה של מפרץ חיפה המתחדש. זאת בהתאם לעלייה הצפוייה של מפלס הים, שהינה חלק משלכות משבר האקלים.

בעקבות עתירה שהגשנו, שופטי בג"צ דורשים מהמדינה הסברים מדוע אינה גובה עשרות מיליוני שקלים ממפעלי ים המלח עבור המים שהיא עושה בהם שימוש

השנה הובלנו להישגים אדירים שיש בהם כדי לשנות את פני הסביבה ובריאות הציבור בישראל בטווח הקצר והארוך. אנחנו ארגון הגאה בפועלו למען זכויות אדם סביבתיות, ופועל באופן נחרץ ויומיומי למען קבוצות אוכלוסייה מוחלשות מקרב הציבור הישראלי, אלו הנפגעות יותר מאחרות ממפגעי סביבה ומשבר האקלים.

הוועדה לשמירת הסביבה החופית (הולחו"ף) דחתה את הדיון בנוגע לקידום הבנייה של אתר הנופש לעשירים בלבד לתאריך לא ידוע. התוכנית הייתה להקים כפר נופש יוקרתי על חשבון שטחים פתוחים ועל חשבון מאות עצים שחלקם נמצאים באזור יער מוגן. שלחנו מכתבים דחופים לוועדות התכנון ולפקיד היערות בדרישה לשנות ולצמצם את התוכנית תוך מזעור הפגיעה בציבור ובסביבה

בעקבות עתירת אדם טבע ודין לבג"ץ, הודיעה תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה, כי היא מכריזה על אזור התחנה המרכזית בתל אביב כאזור נפגע זיהום אויר זאת על פי חוק אויר נקי. עקב כך תאלץ עיריית תל אביב להציג בתוך חצי שנה תכנית פעולה מסודרת.

הגשנו עתירת חופש מידע אשר מטרתה להבהיר את חובת השקיפות המוגברת שחלה על רשויות הממשל בכל הנוגע למשאבי הטבע הלאומיים הנמצאים בבעלות הציבור.

אנו נאבקים מזה 6 שנים בקידומה של תוכניות הבנייה בתל השומר, בטענה שקיים חשש ממשי לזיהום קרקע ומי תהום ויש להשלים בדיקות ולהתאים את תוכניות הבנייה לטובת בריאות הציבור.

בשנת 2012 עתרנו לבית המשפט על מנת שהמדינה תיישם את חוק אוויר נקי, שנחקק ארבע שנים קודם לכן, ותציג תוכנית לאומית למאבק בזיהום האוויר. עשר שנים מאוחר יותר, אנחנו שוב ניצבים בפני אותו המצב – המדינה, שהייתה אמורה להגיש עדכון לתוכנית הלאומית בשנת 2018 – עדיין לא עשתה זאת. הגשנו עתירה נוספת לבית המשפט על-מנת לחייב את המדינה לקיים את החוק.

עתרנו לבג"צ עם ארגוני סביבה נוספים נגד עסקת הנפט של קצא"א, שטומנת בחובה סכנה חמורה למערכת האקולוגית במפרץ אילת. לאחרונה התקיים הדיון בעתירה, והמדינה הצהירה שתפעל בהתאם לעמדת המשרד להגנת הסביבה.

בטח כבר הספקתם לשמוע שב-1 בנובמבר השנה, המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר ורשות המיסים החילו מס על ייבוא וייצור מוצרי פלסטיק חד פעמי, שגרר דיון

הרכב מורחב של בית המשפט העליון פסק כי לפני הכנת תוכנית בנייה שחלה על שטח מזוהם, המדינה חייבת לאסוף את מלוא הנתונים על השטח, בין היתר סוג הזיהום ומיקומו. פסק הדין התקבל בעקבות עתירה שלנו, של עיריית הרצליה וקבוצה של תושבי העיר.

מדובר בשינוי מגמה מבורך בהתנהלות מנהל התכנון בשמירה על השטחים הפתוחים ובפרט בשמירה על הסביבה החופית בישראל.

האסון האקולוגי הגדול בישראל

רק בעקבות פניה שלנו החליטה הרשות לבחון את עמדתה ולגבש את צעדיה בנושא.

בית המשפט העליון קיבל את הערעור שהגישו יחדיו אדם טבע ודין, מגמה ירוקה והקואליציה לבריאות הציבור, לגבי הרחבת התעשייה המזהמת במתחם בז”ן וקבע כי התוכנית

אנחנו בטוחים שגם ברותם אמפרט מכירים את הסטטיסטיקה העולמית של קריסת בריכות כאלה, וידעו שזה עלול לקרות גם אצלם. אם ככה, למה הם בחרו להתעלם מההוראות שקיבלו?

דרשנו, התעקשנו – והנה זה קורה: פורסמו הנחיות חדשות למניעת הדברה ליד תלמידים.

ההחלטה הזו היא מודל לכל יתר המאבקים על הקרקעות המזוהמות בישראל.

בשנת 2009 בעקבות עתירה שהגשנו, קבע בית המשפט העליון כי כל חופי הרחצה יהיו פתוחים ללא תשלום.

גם בישראל, כמו בעולם, מהווה זיהום האוויר מפגע סביבתי משמעותי הפוגע בבריאות הציבור ובעיקר בילדים ובקשישים. מזהמי האוויר השונים גורמים בין היתר, לפניות למרפאות עקב סימפטומים נשימתיים, אסטמה, ועד תמותה מסרטן ריאות ותמותה כללית. ב-2008 גרפנו את אחד ההישגים הגדולים שלנו – חוק אוויר נקי עבר בכנסת.

שטחים ציבוריים פתוחים הם מרכיב חשוב באיכות החיים של כולנו. כיום ידוע כי לריאות ירוקות השפעות פיזיולוגיות, פסיכולוגיות, אקולוגיות ועוד, ולכן חשוב להקפיד שתהיה כמות נאותה של שצ”פים בכל איזור מגורים. במקרה של שכונת פלורנטין, הצלחנו להשיג הכרה בחשיבות השטחים הפתוחים לרווחת התושבים, בתוכניות בנייה למגורים שקודמו על ידי עיריית תל אביב יפו.

הוועדה לשמירה על הסביבה החופית נועדה לבחון כל תכנית בניה באזור החופים ובכך לתת תשובה הולמת להתמודדות עם לחצי הפיתוח והבנייה. אולם, לאחר שנודע לנו כי לאדם או לגוף המייצגים עניין ציבורי אין זכות לערער למועצה הארצית על החלטות שמקבלת הוועדה לשמירה על הסביבה החופית (הולחו”ף), עתרנו לבג”ץ.

שנים של מאבק סביבתי, עתירות וערעורים על התנהלות מוסדות התכנון נסתיימו בהחלטה לאשר לקיבוץ שדות ים הרחבה של 48 יחידות דיור, כאשר נקבע כי ההרחבה תתבצע רק לכיוון מזרח, במטרה למנוע פגיעה בסביבה החופית.

התקנות החדשות מציעות שיפור ניכר על פני התקנות הקיימות ומספקות הגנה טובה יותר על בריאות הציבור. 

בשנת 2012 נחקק בישראל החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות המבוסס על הצעת חוק שלנו. בשנת 2014 החוק נכנס לתקופו. החוק החיל על יצרנים

הצעת חוק ‘רישום חומרים מסוכנים’, פרי יוזמה וניסוח של ‘אדם טבע ודין’ אושרה במליאת הכנסת. הצעת החוק מחייבת הקמת מאגר מידע של כל החומרים המסוכנים

פארק אריאל שרון (האיילון) עתיד להיות הפארק המטרופוליני הגדול ביותר בארץ – כ 8,000 דונם שיכלול: שטחים פתוחים מסוגים שונים לשרות הציבור במרכז הארץ.

בשנת 2011 לאחר מאבקים משפטיים של למעלה משני עשורים, הובלנו להחלטות תקדימיות של בתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון, על החובה לפנות את פסולת האסבסט המסוכנת בגליל המערבי ואת חובת יצרנית האסבסט, חברת איתנית, לשלם מחצית מעלות פרויקט הניקוי של קרקעות הגליל המערבי מאסבסט.

עפ”י התכנית המקורית, החלק המערבי של כביש 9, (שנועד לחבר בין כביש 2,4 ו-6), תוכנן לחצות את המרחבים הפתוחים החקלאים שמדרום לחדרה, את פארק השרון ואת נחל אלכסנדר.